מדרש תנחומא
זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים (תהלים נ, כג), רַבִּי מְנַחֵם בַּר יוֹסִי אוֹמֵר: אֵלּוּ שֶׁמַּדְלִיקִים נֵרוֹת לָרַבִּים בִּמְבוֹאוֹת הָאֲפֵלִין. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מִפְּנֵי מָה זָכָה שָׁאוּל לַמַּלְכוּת? מִפְּנֵי שֶׁהָיָה זְקֵנוֹ מַדְלִיק נֵרוֹת לָרַבִּים בִּמְבוֹאוֹת הָאֲפֵלִין. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: וְנֵר הוֹלִיד אֶת קִישׁ (דה״א ח, לג). וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: וְקִישׁ אֲבִי שָׁאוּל וְנֵר אֲבִי אַבְנֵר בֶּן אֲבִיאֵל (ש״א יד, נא). הָא כֵּיצַד? אֲבִיאֵל שְׁמוֹ. וְעַל שֶׁהִדְלִיק נֵרוֹת לָרַבִּים בִּמְבוֹאוֹת הָאֲפֵלִים, נִקְרָא שְׁמוֹ נֵר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בָּעוֹלָם הַזֶּה אַתֶּם צְרִיכִין לְנֵר. אֲבָל לֶעָתִיד, וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ (ישעיה ס, ג).